האור שבחדר

כשניסיתי לתאר לאנשים איך אני מרגישה
תיארתי את זה כמו לשבת בחדר חשוך
החדר שקט, אפלולי, ויכול אף לדקור
בלגן על הרצפה, השארת דברים בכל מקום

את מנסה לקום, ללכת ולחפש את מתג האור
בדרך את נתקלת בדברים
נופלת
קמה וממשיכה לחפש

בדרך, הטלפון גם מצלצל
לפעמים את עונה, לפעמים קצת פחות
לפעמים את מעמידה פנים שכבר יצאת מהחדר
ובחלקים אחרים את מתעצבנת על כולם
כי לא הצלחת למצוא את האור
לבסוף, הם מפסיקים להתקשר
אף אחד לא אוהב להתעסק במישהי שאפילו את האור לא מצליחה למצוא

ימים עוברים
חודשים זזים

אבל את עדיין מחפשת
אך כל פעם, הדלת רק נסגרת וננעלת